פיזית כואב לי הלב 

דמעות שחורות כעורב 

מים עומדים מצמאה 

אדישות מרה כמראה 

שמש צורבת, תולעת עיוורת, 

אין ארץ אחרת —בור לא תחתית, 

לא אוויר לנשימה, אין צלם, לא צל 

חנק-אש בוערת 

כמה אהבה עיוורת

בריחה ממוסמרת לקיר 

מילים ללא שיר 

דם תוסס בחלב 

אישון בצבע זהב 

עור מתכחלה ומצהיב 

הסוף עולה כה מרהיב 

מסונוורת הולכת חוזרת נחנקת שואלת נועלת—מבולבלת