תרשה לי רק פעם בשנה להיות זקוקה לך קצת יותר,

כשהגוף קורס אך הלב פועם בחוזקה.

שהכאב חזק ממילים. 

כשהעיניים נסגרות,

והעצמות הן חלד.

כשאין גלד, רק שלד. 

שהרעב לאוכל יותר חזק מהחיים, שהרצונות נראים לא אמיתיים, 

כשהכל מטושטש ורועד.  

תרשה לי. 

התקף בכי מכאב שבר לי את הלב, כשלא הגעת בזמן.

אתה תבוא

אני כואבת 

כי עוד שתי דקות כבר לא אהיה פה

כשהגעת, אמרת שהכל יהיה בסדר, שתהיה איתי כל הלילה.

הצחקת אותי עד דמעות 

לקחתי כדור 

וחיבוק 

עכשיו אני עדיין איתך, מנסה להיות ׳בסדר׳.